<h1>ראבי"ה סימן אלף כ"ט</h1>
<h2>דף עח.</h2>
וגם הזקיקני לפרש משנה זו דכתובות (ע"ח ע"א) האשה שנפלו לה נכסים. רואה אני משנה זו חלוקה לד' פנים. הא' נפלו לה עד שלא תתארס ונתארסה ומכרה. והב' נפלו לה [משתארס]. והג' נפלו לה משניסת ומכרה. והד' נפלו לה עד שלא ניסת ומכרה משניסת. ואלו ד' פנים חלוקים לר' יהודה לג' דינים. ונפלו לה עד שלא תתארס ונתארסה מוכרת לכתחילה. ונפלו לה משנתארסה ובאת למכור בין בעודה ארוסה ובין משניסת לא תמכור ואם מכרה קיים ונפלו לה משניסת לא תמכור ואם מכרה בטל. ולר' חנינא חלוקה הד' פנים לב' דינים, דבין נפלו לה עד שלא תתארס ונתארסה ובין נפלו לה משנתארסה מוכרת לכתחילה בין כשהיא ארוסה בין ניסת. הרי דין אחד לב' פנים. והשני נפלו לה משניסת אם מכרה מכרה בטל. הנה ביארתי הד' פנים ודיניהם בין לר' יהודה בין לר' חנינא. ועתה נבאר הגמרא ובה נתבאר טעמא דתרויהו. וע"פ ביאור הגמרא מבוארת מתני' לתרווייהו. מאי שנא רישא דאמרי וכו' הילכ' מוכר היכא דנפלו עד שלא תתארס ומאי שנא סיפא דנפלו משנתארסה דלא תמכור לכתחילה ואם מכרה קיים. ומשני רישא דעד שלא תתארס בזכותה נפלו להכי מוכר[ת] לכתחילה, סיפא דנפלו לה משנארסה לא תמכור לכתחילה דאימור בזכותו נפלו, ואם מכרה קיים דאימור בזכותה. א"ר יהודה אמרו לפני רבן גמליאל וכו' איבעיא להו ר' יהודה לכתחילה קאמר או דיעבד קאמר. והכי פירושא, לר' יהודה דאמר אמרו לפני ר"ג, היכי קאמר ר"ג בנפלו לה משנתארסה, מוכר[ת] לכתחילה קאמר ועל זה אמרו לו הואיל וזכה באשה כשאירסה לא יזכה בנכסים כשנפלו לה שלא תמכור לכתחילה, או דיעבד קאמר ר"ג דלא תמכור לכתחילה ואם מכרה קיים ואמרו הואיל וזכה באשה כבר עד שלא נפלו לה לא יזכה בנכסים כשנפלו לה שתהא מכרה בטל. דמלישנא דאמרו איכא למישמע הכי והכי. ת"ש א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל וזו אשתו נשואה וזו אשתו ארוסה מה נשואה מכרה בטל אף ארוסה מכרה בטל ואמאי קאמר דמוכרת לכתחילה, עד אמר להם אף זו לא תמכור וכו', כלומר לא אמרתי דמוכרת לכתחילה אלא כן אמרתי דלא תמכור לכתחילה דאימ' בזכותו נפלו ואם מכרה קיים דאימ' בזכותה ולא דמי לנשואה דהתם ודאי בזכותו נפלו ולהכי מכרה בטל. אמרו לו הואיל וזכה באשה שאירסה קודם שנפלו לה לא יזכה בנכסים שנפלו לה ואמאי אמרת אימ' בזכותה נפלו ומכרה קיים תהוי מכרה בטל כמו בנשואה. אמר להם על החדשים שנפלו לה כשהיא נשואה אנו בושין שאנו מבטלים מכרה שהרי כל תקנות שתיקנו חכמים מציאתה ומעשה ידיה וירושתה לבעל משום תקנת האשה וכיון שמכרה הרי היא כאומרת אי אפשי בתקנת חכמים שתיקנו להנאתי והיה הדין שלא תבטל מכירה אלא דשויה רבנן לבעל כלוקח ראשון ומשום הכי מכרה בטל ולא מן הדין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים אותם שנפלו לה עד שלא ניסת ולומר שתהא מכרה בטל היכא דשוויוה כלוקח דהיינו משניסת מכרה בטל אבל מן האירוסין לא שוויה כלוקח דהא אינו יורשה הילכך מכרה קיים. ומדהשיב רבנן גמליאל אף זו לא תמכור וכו' ש"מ רבן גמליאל דיעבד קאמר דלא תמכור ואם מכרה קיים, לא לכתחילה קאמר דמוכרת. ומתניתין שנויה כולה כר' יהודה דאמר רבן גמליאל בדיעבד קאמר דמוכרת כבית הילל ולא שני ליה לרבן גמליאל בין מכרה עד שלא ניסת למכרה משניסת דבתרווייהו לא תמכור ואם מכרה קיים כדמוקי רב זביד מתניתין ר' יהודה אליב' דרבן גמליאל ולהכי לא תמכור משניסת ואם מכרה קיים. ותניא א"ר חנינא בן עקיבא לא כך השיבם רבן גמליאל לחכמים שאמרו לו הואיל וזו אשתו וזו אשתו מה זו מכרה בטל אף זו תבטל ואמר להם לא אם אמרו בנשואה דמכרה בטל שכן זכאי במציאתה וכו' וכשם שזכאי במציאתה כך זכאי בנכסים שנפלו לה תאמרו בארוסה שאין זכאי במציאתה וכו' וכשם שאין זכאי במציאתה כך אין זכאי בנכסים שנפלו לה ולהכי מוכרת לכתחילה. אמרו לו מכרה עד שלא ניסת משניסת מהו. כלומר נראין דבריך במוכרת שהיא ארוסה, מכרה מה שנפלו לה עד שלא ניסת, דהיינו כשהיא ארוסה, משניסת מהו, מי אמרינן כיון דהשתא כי מכרה זכאי במציאתה כך זכאי בנכסים שהכניסה לו ומכרה בטל או דילמא כשם שאינו זוכה במציאתה דקמי נישואין אלא במציאתה דבתר נישואין כך אינו זוכה בנכסים שנפלו לה קמי נישואין אלא בנכסים דבתר נישואין. אמר להם אף זו מוכרת לכתחילה דלא זכי במה שנפלו לה קמי נישואין (אלא בנכסים) דלא תיקנו לו זכות במציאתה ומעשה ידיה אלא בתר נישואין. אמרו לו אם זכה באשה משניסת למציאתה ולמעשה ידיה דמיכן ולהבא, לא יזכה בנכסים שהן בידה עכשיו כשנשאה ואפילו מציאתה ומעשה ידיה דקמי נישואין (תזכה) [יזכה] בהן אם הן בידה לאחר נישואין הואיל וזכה בה. אמר להן על החדשים שנפלו לה כשהיא נשואה אנו בושין, שאנו מבטלין מכירה דשלא מן הדין הוא כדפרישית, אלא שאתם מגלגלין עלינו לבטל את הישנים שנפלו לה קודם שניסת. אלא ודאי מוכרת לכתחילה בין עד שלא ניסת בין משניסת. ומקשי והאנן תנן עד שלא ניסת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה קיים בדיעבד אין לכתחילה לא. וקס"ד דמשום דר' חנינא קאי עלה דאיהו אמר[ה]. ומשני תני במתני' מוכרת לכתחילה ולא תקשי ליה. ורב זביד משני מתני' דקתני בדיעבד ר' יהודה היא אליבא דרבן גמליאל דאמר בנפלו לה משנתארסה ולא תמכור לכתחילה דאשמעינן בין מכרה קודם שניסת בין לאחר שניסת וברייתא דר' חנניא ואליבא דרבן גמליאל וקסבר דלרבן גמליאל בנפלו לה משנתארסה בין עד שלא ניסת ובין משניסת מוכרת לכתחילה וקסבר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל בנפלו לה משנתארסה דלתרווייהו מוכרת לכתחילה ור' שנה המשנה כרבן גמליאל אליבא דר' יהודה והזכיר בה ר' חנניא אליבא דרבן גמליאל ולא פירש סברתו עד דפריש בברייתא. ואני הארכתי בה לפי שראיתי רבותיי הגאונים חלוקים בפירוש ובטעמא.
